בנם של ילנה ופנחס. נולד ביום כ"ו באב תשמ"ג (5.8.1983) באוקראינה (אז – רפובליקה בברית המועצות). אח לדניס.

דמיטרי, שכונה דימה בפי כל, גדל והתחנך באוקראינה, ושם השלים שתים-עשרה שנות לימוד.

כשהיה בן תשע-עשרה עלה לארץ עם אביו. הם התיישבו בעכו ובהמשך הצטרפו גם אימו ואחיו.

ב-3.5.2005 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הלוגיסטיקה. אחרי סיום שירותו הסדיר המשיך לשירות קבע כעובד מטבח. תחילה שירת בחטיבת הצנחנים ובהמשך עבר לגדוד "שקד" של חטיבת "גבעתי". ב-2016 עבר לגדוד 77 של חיל השריון.

במהלך שירות הקבע שלו עבר דמיטרי מגוון קורסים והכשרות בתחום הקולינריה. הוא אהב מאוד לבשל והיה יכול לארגן תוך זמן קצר שולחן סעודה מפואר. האסתטיקה הייתה חשובה לו לא פחות מהטעם. תמיד אמר שאוכלים קודם כל עם העיניים ואז עם הפה, ולכן הכול צריך להיות נקי ומסודר.

במקביל לשירות הקבע השלים תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול.

דמיטרי היה איש משפחה מסור, בעל אוהב לאולגה ואבא גאה לארבעה ילדים - נטלי, סופיה, דניאל ואמיל. על אף שאת רוב השבוע בילה בבסיס, היה נוכח מאוד בחיי הילדים והשקיע בהם את כל כולו. כשחזר הביתה בסופי השבוע, נהג להתמסר למשפחתו ובילה איתם את רוב זמנו. המשפחה התגוררה בעיר מעלות-תרשיחא שבגליל העליון.

דמיטרי היה אדם טוב לב, שופע חום ואהבה, תמיד ראשון להציע עזרה. קרוביו סיפרו שאנשים היו נמשכים אליו כי תמיד הרגישו טוב בסביבתו, והוא אהב מאוד להיות מוקף באנשים. יחד עם אולגה, הרבה לארח בביתם חברים ובני משפחה, והבית היה תמיד מלא ושוקק חיים.

הוא אהב לטייל עם המשפחה, ובעיקר נהנה לאסוף איתם פטריות ביער ולדוג עם הילדים באזור הכינרת. בכל סוף שבוע נהגו לטייל באזור אחר בארץ וניצלו את הזמן שלהם יחד במלואו. חלומו הגדול של דמיטרי היה לקנות קרוואן ולצאת עם המשפחה לטיול ברחבי הארץ.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.

לאורך המלחמה, השקיע דמיטרי את כל כולו על מנת לתמוך בלוחמים. הוא עבד ביתר שאת והשקיע שעות נוספות רבות על מנת לספק להם תפריט מזין, טעים ומחזק.

רב-סמל מתקדם דמיטרי איסקוב נפל בעת שירותו במהלך המלחמה ביום ד' בטבת תשפ"ה (4.1.2025). בן ארבעים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במעלות. הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, אם ואח.

אשתו, אולגה, ספדה לו: "הוא היה כמו השמש שמאירה. וכשהוא הלך – גם השמש נעלמה".

"תודה שהיית מפקד שלי, שהיית כמו אבא שני בשבילי", כתב שקד. "תמיד היית שם כשצריך, בכל דבר שביקשתי נתת ועזרת, היית בן אדם זהב, אין אחד שלא אהב אותך. תמיד נזכור אותך דימה שלנו".

דמיטרי מונצח באנדרטה לחללי חיל הלוגיסטיקה שבתל חדיד, ממזרח לכביש 444 ומצפון למחלף בן שמן.

הוא מונצח באתר ההנצחה של עיריית מעלות-תרשיחא, עיר מגוריו.